הצעת חוק לעידוד בנייה בת קיימא (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009

ראשי

חוקים

שונות

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת אופיר פינס-פז

יוחנן פלסנר

פ/747/18

הצעת חוק לעידוד בנייה בת קיימא (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009

מטרת החוק	1.	מטרת חוק זה להחיל חובת תכנון ובניית בניינים ולעודד גינון לשם שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, לשם הבטחת שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
תיקון פקודת העיריות	2.	בפקודת העיריות[1] בסעיף 149ד(א)(1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
		"(ג) למחזיק בנכס בבית משותף שעל גגו הוקמה גינת גג ואשר הוכח כי הגינה מתוחזקת - עד 10%; לעניין סעיף זה, "בית משותף" כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969[2] לרבות בית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "גינת גג" - גינה על גג של בית משותף אשר מכסה לפחות 60% משטח גגו של הבית המשותף, אשר מותקנות בה מערכות לאיסוף ולניצול חוזר של מים לצורך השקייתה."
תיקון חוק התכנון והבניה	3.	בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[3], אחרי סעיף 158ו4 יבוא:
		"פרק ה1ב: בנייה בת קיימא
		הגדרות	158ו5.	בפרק זה -
				"בנין ירוק" - כהגדרתו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה;
				"בנין ציבורי חדש" - בנין שהוחל בתכנונו או בהקמתו לאחר תחילת חוק זה וזכויות הבעלות או החכירה לדורות בו הן של גוף ציבורי או בנין כאמור שלפחות 50% מעלויות מימונו הן מכספי גוף ציבורי;
				"בנין פרטי חדש" - כל בנין שאינו בנין ציבורי חדש;
				"גוף ציבורי" - המדינה, מוסדותיה או רשויותיה לרבות משרדי ממשלה, ויחידות סמך, חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[4], וכן גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[5];
				"היתר בניה" - היתר לפי סעיף 145 לרבות הרשאה לפי סעיף 145ו;
				"מעריך" - כמשמעותו בתקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה;
				"תקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" -תקן ישראלי ת"י 5281.
		חובת בנייה בת קיימא	158ו6.	(א) לא יחליט מוסד תכנון על הפקדתה של תכנית ולא יאשר תכנית אלא אם נכללו בה הוראות המתנות מתן היתר לבנין ציבורי חדש או בנין פרטי חדש בקיומם של תנאי התקן לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, כאמור בסעיף 158ו7.
				(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יקבעו על ידי היועץ הסביבתי של מוסד התכנון, באישור מוסד התכנון, בתוך 30 ימים מיום שהתבקש לעשות כן.
		היתר לבניין ירוק	158ו7.	(א) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין ציבורי חדש אלא אם נקבע על ידי מעריך כי הוא בנין ירוק.
				(ב) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין פרטי חדש שבקשה לבנייתו הוגשה לאחר יום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) אלא אם נקבע על ידי מעריך כי הוא בניין ירוק."

דברי הסבר

האדם והסביבה קשורים ביניהם בקשר של יחסי גומלין. האדם משפיע על הסביבה, מפתח ומשנה אותה וזו, כפועל יוצא, משפיעה על בריאותו של האדם ועל איכות חייו. התפיסה הנוהגת כיום בעולם היא תפיסה סביבתית כוללת של חברה, כלכלה ואיכות חיים השלובים האחד בשני, שבה אחד הערכים החברתיים הראויים להגנה הוא זה של שמירה על משאבי הטבע.

הצורך בשמירה על משאבי הטבע וניצולם הזהיר, תוך שמירת האיזון בין השימור לפיתוח בא לידי ביטוי בתופעת ההתחממות הגלובלית. בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בריכוז גזי החממה באטמוספרה. התוצאה היא תהליך של התחממות כדור הארץ. ההשפעות הצפויות של ההתחממות הגלובלית הן עלייה בתכיפות גלי חום, התרבות אירועים של הצפות ושיטפונות, ריבוי אזורים מוכי בצורת, עליית פני הים ועוד. רוב גזיי החממה נפלטים בעיקר משריפה של דלקים לצורך יצירת אנרגיה.

מטרתה של הצעת חוק זו לעודד שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, להפחית, בין היתר, את צריכת האנרגיה ולתרום להוספת שטחי ציבור ירוקים לאזורים עירוניים.

בחלקה הראשון של הצעת החוק נקבע תמריץ בצורת הנחה מארנונה לכל בית משותף שעל גגו תוקם גינת גג, אשר תכסה את רוב הגג ותעשה שימוש במים מושבים לצורך השקייתה. גינון על גגות מקובל במספר ערים באירופה ובארצות הברית. גינת גג מסייעת בהורדת תצרוכת האנרגיה של הבניין ובהקטנת האנרגיה הדרושה לקירור האוויר בקומה שמתחתיה בכ- 30%. הצמחייה בגינת הגג תורמת להפחתת פליטות גזי חממה באמצעות תהליך הפוטוסינטיזה שבמהלכו קולט הצמח פחמן דו חמצני ומשחרר לאוויר חמצן. לגינות הגג תרומה משמעותית לאיכות החיים העירונית כשטחי ציבור ירוקים ופתוחים נוספים.

בחלקה השני של הצעת החוק מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה ולהוסיף בו פרק אשר יעסוק בבנייה בת קיימא. מדיניות סביבתית המעודדת בנייה בחומרים ובטכניקות ידידותיות לסביבה הופכת מקובלת בעולם. מדינות וערים שונות בעולם אמצו תקנים לבנייה בת קיימא ואף פתחו מערכות של תמריצים לעידוד השימוש בתקן זה. לבנייה השפעה ישירה על הסביבה- על הקרקע והשטחים הפתוחים, על צריכת האנרגיה, על השימוש במים, על הטיפול בפסולת והחשיפה לרעש ועוד. בנייה בת קיימא היא בנייה אשר תבטיח ניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע תוך מזעור הפגיעה בסביבה וחסכון בעלויות כלכליות לציבור ולרשויות. בישראל קיים תקן רשמי לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, ת"י 5281 משנת 2005, אולם אין כיום חובה לבנות לפיו. לפיכך, מוצע להחיל בהדרגה חובת בנייה בת קיימא בהתאם לתנאי התקן כאמור, באופן שתחול תחילה על בניינים ציבוריים חדשים שיבנו והחל משנת 2010 גם על בניינים פרטיים חדשים.

הצעת חוק דומה בעיקרה הוגשה ע"י חברי הכנסת אופיר פינס פז ויוחנן פלסנר בכנסת השבע-עשרה (פ/3094/17).

--------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בניסן התשס"ט - 1.4.09

[1] דיני מדינת ישראל התשכ"ד, עמ' 197; ס"ח התשמ"ז, עמ' 124.

[2] ס"ח התשכ"ט, עמ' 259.

[3] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

[4] ס"ח התשל"ה, עמ' 132

[5] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60