|
|
|
פרק א': מטרה והגדרות
|
|
מטרה
|
1.
|
מטרתו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצוע הטיפול בבני אדם על ידי טיפול באמצעות בעלי-חיים במטרה להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצוע זה ולהגן על בריאות הציבור ועל שלום בעלי החיים.
|
|
הגדרות
|
2.
|
בחוק זה-
|
|
|
|
"בעל תעודת הכרה" - אדם שניתנה לו תעודת הכרה בטיפול באמצעות בעלי חיים לפי הוראות סעיף 6 לחוק;
|
|
|
|
"הוועדה המייעצת" - הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 14 לחוק;
|
|
|
|
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
|
|
|
|
"חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים" - חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000[1];
|
|
|
|
"מוסד מוכר" - מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958[2] (להלן - חוק המועצה להשכלה גבוהה);
|
|
|
|
"מחלה מסכנת" - אחד מאלה:
|
|
|
|
|
(1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן בריאותו של אדם או של בעל החיים, הנמצא בטיפולו של בעל מקצוע;
|
|
|
|
|
(2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי, העלולים לשלו מבעל מקצוע את היכולת לעסוק במקצוע לחלוטין, זמנית או חלקית;
|
|
|
|
"מקצוע" - טיפול בבני אדם באמצעות בעלי חיים;
|
|
|
|
"תעודת הכרה" - תעודת הכרה שניתנה לאדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק;
|
|
|
|
"השר" - שר הבריאות.
|
|
|
|
פרק ב': ייחוד התואר
|
|
ייחוד התואר ואיסור התחזות
|
3.
|
(א) לא ישתמש אדם בתואר "מטפל באמצעות בעלי חיים" או בתואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע.
|
|
|
|
(ב) לא יתחזה אדם כבעל תעודת הכרה במקצוע ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודת הכרה במקצוע זה, אלא אם הוא בעת תעודת הכרה במקצוע.
|
|
|
|
פרק ג': כשירות
|
|
תעודת הכרה
|
4.
|
אדם כשיר לקבל תעודת הכרה בטיפול באמצעות בעלי חיים אם נתקיימו בו תנאי כשירות אלה:
|
|
|
|
(1) הוא בגיר;
|
|
|
|
(2) הוא אזרח או תושב ישראל;
|
|
|
|
(3) הוא בעל תואר אקדמי מוכר, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
|
|
|
|
(4) הוא בעל תעודה ממוסד מוכר המעידה על סיום לימודים בטיפול באמצעות בעלי חיים, לפי תוכנית לימודים עיונית ומעשית שיקבע השר בתקנות, והמנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, הכיר בלימודים ובתעודה;
|
|
|
|
(5) הוא עמד בבחינות, כפי שנקבעו על ידי המנהל;
|
|
|
|
(6) הוא אינו חולה במחלה מסכנת (להלן - כשירות רפואית);
|
|
|
|
(7) הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה ולא הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור, שטרם ניתן בהם פסק דין סופי.
|
|
|
|
פרק ד': מתן תעודות הכרה
|
|
הגשת בקשה
|
5.
|
(א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה בטיפול באמצעות בעלי חיים יגיש בקשה למנהל (בחוק זה - המבקש).
|
|
|
|
(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה כאמור בסעיף 6 לחוק.
|
|
|
|
(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
|
|
|
|
(ד) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב בפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית; הוראות סעיף 31 לחוק יחולו על בדיקה כאמור, בשינויים המחויבים.
|
|
מתן החלטה
|
6.
|
(א) החליט המנהל להיעתר לבקשה לקבלת תעודת הכרה, יעניק תעודת הכרה למבקש.
|
|
|
|
(ב) החליט המנהל לדחות את הבקשה לקבלת תעודת הכרה או להתנות את קבלת הבקשה בתנאים, יודיע על כך למבקש, וייתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יודיע המנהל למבקש גם על זכותו לעתור כנגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים.
|
|
מרשם בעלי תעודות הכרה
|
7.
|
(א) המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו כל בעלי תעודות ההכרה במקצוע (בחוק זה - מרשם); המרשם יכלול את שמו ומענו של בעל תעודת ההכרה והוא יהיה פתוח לעיון הציבור באינטרנט ובכל דרך נוספת שיורה השר.
|
|
|
|
(ב) בוטלה תעודת הכרה, הותלתה או הותנאה בתנאים, יצוין הדבר במרשם.
|
|
|
|
פרק ה': בחינות
|
|
בחינות
|
8.
|
השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע בצו את נושא הבחינות שנקבעו לפי סעיף 6, סדרי הבחינות, וכן נוהל עררים על ציוני הבחינות והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת בחינות.
|
|
|
|
פרק ו': ועדה מייעצת
|
|
ועדה מייעצת
|
9.
|
(א) המנהל ימנה ועדה מייעצת לעניין חוק זה.
|
|
|
|
(ב) בוועדה המייעצת יהיו לפחות 5 חברים ואלה הם:
|
|
|
|
|
(1) דיקן בית ספר לרפואה וטרינרית;
|
|
|
|
|
(2) יושב ראש או מנהל בית חולים וטרינרי אוניברסיטאי;
|
|
|
|
|
(3) שלושה חברי סגל אקדמאי באוניברסיטה המוכרת על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, בעלי תואר פרופסור שהינם פסיכולוגים קליניים או עובדים סוציאליים קליניים או פסיכיאטרים או פסיכואנליטיקנים.
|
|
|
|
(ג) המנהל או נציגו רשאים להשתתף בכל ישיבות הוועדה המייעצת.
|
|
תפקידי הוועדה המייעצת
|
10.
|
הוועדה המייעצת תייעץ לשר ולמנהל בנושאים אלה:
|
|
|
|
(1) הכשרה עיונית ומעשית;
|
|
|
|
(2) בחינות;
|
|
|
|
(3) כללי אתיקה לבעלי תעודות הכרה בטיפול;
|
|
|
|
(4) תחומי מומחיות בטיפול;
|
|
|
|
(5) פיקוח על בעלי תעודות הכרה בטיפול;
|
|
|
|
(6) קביעת פעולות ייחודיות.
|
|
סדרי עבודת הוועדה המייעצת
|
11.
|
הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.
|
|
תקופת כהונה
|
12.
|
חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.
|
|
|
|
פרק ז': חובות אמון ואתיקה מקצועית
|
|
חובות אמון וזהירות
|
13.
|
בעל תעודת הכרה יפעל בהגינות ובנאמנות כלפי המטופל וכלפי בעל החיים, המסייע בטיפול וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בהם.
|
|
שמירה על כבוד המקצוע
|
14.
|
בעל תעודת הכרה ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את המקצוע.
|
|
טיפול הדורש הכשרה מיוחדת
|
15.
|
לא יציע בעל תעודת הכרה ולא יבצע כל טיפול הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת, אם הוא אינו בעל הכשרה או מיומנות כאמור.
|
|
הגבלת פרסומות
|
16.
|
(א) בעל תעודת הכרה לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בציבור.
|
|
|
|
(ב) השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומות -
|
|
|
|
|
(1) שיש בהם כדי להטעות;
|
|
|
|
|
(2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;
|
|
|
|
|
(3) שיש בהם משום פגיעה בציבור.
|
|
|
|
(ג) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במקצוע, אשר אילו נעשתה בידי בעל תעודת הכרה, הייתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).
|
|
|
|
(ד) בעל תעודת הכרה, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות ככל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).
|
|
|
|
(ה) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ג) לעניין בעל תעודת הכרה מסוים, חזקה היא כי אותו בעל תעודת הכרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ד), אלא אם הוכיח בעל תעודת ההכרה כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
|
|
|
|
(ו) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
|
|
כללי אתיקה
|
17.
|
השר, בהתייעצות עם הארגונים המקצועיים, המייצגים את בעלי תעודות ההכרה במקצוע ועם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי תעודות הכרה במקצוע.
|
|
|
|
פרק ח': משמעת
|
|
עבירות משמעת
|
18.
|
בעל תעודת הכרה שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:
|
|
|
|
(1) נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
|
|
|
|
(2) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;
|
|
|
|
(3) הפר הוראות סעיפים 18 עד 21 לחוק;
|
|
|
|
(4) הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שיש עמה קלון או בעבירה פלילית שיש לה השלכה על עיסוקו במקצוע;
|
|
|
|
(5) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי חוק זה;
|
|
|
|
(6) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996[3];
|
|
|
|
(7) הפר הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 30 לחוק;
|
|
|
|
(8) הפר תנאי מהתנאים שקבע המנהל לפי סעיף 32(ג) לחוק.
|
|
קובלנה
|
19.
|
נוכח המנהל כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל תעודת הכרה עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.
|
|
הרכב ועדת המשמעת
|
20.
|
השר ימנה ועדת משמעת אשר תדון בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 24 וחבריה הם:
|
|
|
|
(1) נציג היועץ המשפטי לממשלה והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
|
|
|
|
(2) בעל תעודת הכרה במקצוע שהוא עובד מדינה;
|
|
|
|
(3) בעל תעודת הכרה במקצוע, שאינו עובד מדינה.
|
|
אמצעי משמעת
|
21.
|
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, תטיל עליו אחד או יותר מהעונשים הבאים:
|
|
|
|
(1) התראה;
|
|
|
|
(2) נזיפה;
|
|
|
|
(3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[4] (להלן - חוק העונשין);
|
|
|
|
(4) התליית תעודת ההכרה או שלילתה לצמיתות.
|
|
ערעור
|
22.
|
המנהל והנקבל רשאים, תוך שלושים יום לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 26, 28 ו-29, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי.
|
|
העמדת החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור
|
23.
|
(א) מצאה ועדת משמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באינטרנט ובכל דרך נוספת שיקבע, ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם הורתה אחרת ועדת המשמעת מטעמים מיוחדים שיפורטו על ידה.
|
|
|
|
(ב) מצאה ועדת משמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באינטרנט ובכל דרך נוספת שיקבע, את נוסח ההחלטה שהותר לפרסום על ידי ועדת המשמעת ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שפורטו על ידה.
|
|
התלייה של תעודת הכרה
|
24.
|
(א) היה למנהל יסוד סביר לחשד שבעל תעודת הכרה גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורו בו, או למותו של בעל חיים שסייע בטיפול, או לפגיעה חמורה בו, או שהוא חשוד בביצוע עבירה חמורה, רשאי הוא לבקש מוועדת המשמעת להתלות את תעודת ההכרה שברשותו, לאחר שניתנה לבעל תעודת ההכרה הזדמנות להשמיע טענותיו, אף בטרם הוגשה כנגדו קובלנה בשל אותו מעשה שבשלו הותלתה תעודת ההכרה, עד לסיום ההליכים בפני ועדת המשמעת או עד למועד מוקדם יותר שקבעה וועדת המשמעת.
|
|
|
|
(ב) לא הוגשה כנגד בעל תעודת הכרה קובלנה בשל אותו מעשה שבשלו הותלתה תעודת ההכרה, בתוך 30 ימים מיום שהותלתה תעודת ההכרה שברשותו, תבוטל ההתליה.
|
|
|
|
פרק ט': פיקוח על בעלי תעודת הכרה
|
|
פיקוח
|
25.
|
(א)
|
(1) המנהל רשאי ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל תעודת הכרה בכדי להבטיח את מקצועיות הטיפול הניתן על ידו ואת שלומם של המטופלים ושל בעלי החיים, לרבות נסיבות בהן תחול חובה על בעל תעודת הכרה להפנות מטופל לרופא או בעל חיים לווטרינר בטרם יתחיל או ימשיך בטיפול, לפי העניין.
|
|
|
|
|
(2) הוראות לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרד הבריאות, באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל.
|
|
|
|
(ב) המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מבעלי תעודת הכרה להשתתף בתכניות הכשרה או בהשתלמויות מקצועיות בתחום עיסוקם.
|
|
|
|
(ג) המנהל רשאי לדרוש מבעל תעודת הכרה לדווח לו על פרטים שקבע ולמסור לו, או לאדם שמונה על ידו, כל מידע או מסמכים הדרושים לו למילוי תפקידו.
|
|
דיווח
|
26.
|
בעל תעודת הכרה חייב לדווח מיד למנהל אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן תעודת הכרה לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית או אם נתקיים בו תנאי שבשלו רשאי המנהל או ועדת המשמעת, לבטל את תעודת ההכרה שברשותו או להתלותה.
|
|
כשירות רפואית
|
27.
|
(א) היה למנהל חשש סביר כי בעל תעודת הכרה חלה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מבעל תעודת ההכרה להתייצב בפני ועדה רפואית שמינה, שבה יהיו חברים שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה וכן וטרינר, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה.
|
|
|
|
(ב) המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של בעל תעודת ההכרה, לצורך מילוי תפקידם לפי סעיף זה.
|
|
|
|
(ג) קבעה הוועדה כי המבקש אינו כשיר לעסוק במקצוע, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא רשאי לעסוק במקצוע בתנאים שקבעה, יורה המנהל על ביטול התעודה, התלייתה או על התנאתה בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון טענותיו.
|
|
|
|
(ד) סירב בעל התעודה לדרישה להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך פרק זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את תעודת ההכרה שברשותו, כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל התעודה התראה בכתב על כך.
|
|
|
|
פרק י': עונשין והוראות כלליות
|
|
ביטול תעודת הכרה שניתנה על סמך מידע כוזב
|
28.
|
המנהל רשאי לבטל תעודת הכרה, לאחר שנתן לבעל תעודת ההכרה הזדמנות להביא את טענותיו , אם מצא כי תעודת ההכרה ניתנה לו על סמך מידע כוזב.
|
|
הוראות לעניין ועדת המשמעת והוועדה הרפואית
|
29.
|
(א) המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת, והוועדה הרפואית (בסעיף זה - הוועדה) הוא כל חבריה.
|
|
|
|
(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה.
|
|
|
|
(ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק זה או לפיו.
|
|
|
|
(ד) לצורך מילוי תפקידה, יהיו לוועדה הסמכויות הנתונות לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969[5].
|
|
עונשין
|
30.
|
העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
|
|
|
|
(1) משתמש בתואר או בתואר הדומה לו עד כדי להטעות או מציג עצמו כעוסק במקצוע, כשאין בידו תעודת הכרה במקצוע, בניגוד להוראות סעיף 3(א) לחוק;
|
|
|
|
(2) מתחזה כבעל תעודת הכרה במקצוע בריאות, או המשתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודת הכרה כאמור, בניגוד להוראת סעיף 3(ב) לחוק.
|
|
ביצוע ותקנות
|
31.
|
(א) שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד בחינות שקבע המנהל, ובעד השתלמויות או הכשרות מקצועיות.
|
|
|
|
(ב) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקין תקנות לעניין הצגת תעודת הכרה על ידי בעל תעודת הכרה במקום עיסוקו, לפי כללים ותנאים שקבע.
|
|
הוראות מעבר
|
32.
|
(א) מי שעסק בישראל כמטפל באמצעות בעלי חיים במשך תקופה של 3 שנים לפחות ערב תחילתו של חוק זה והוא עומד בתנאי סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ו) ו-(ז) לחוק, יהיה רשאי להמשיך ולעסוק במקצועו כמטפל באמצעות בעלי חיים והוראות חוק זה יחולו עליו כעל מי שיש בידו תעודת הכרה במקצוע למשך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
|
|
|
|
(ב) מי שעסק בישראל כמטפל באמצעות בעלי חיים במשך תקופה של 3 שנים לפחות ערב תחילתו של חוק זה והוא עומד בתנאי סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ו) ו-(ז) לחוק יהיה רשאי לגשת לבחינות כקבוע בסעיף 13 לחוק ולהגיש בקשה לקבל תעודת הכרה, כקבוע בפרק ה' לחוק.
|
|
|
|
(ג) מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק במקצוע בישראל ערב תחילתו של חוק זה, והתקיימו בו כל תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6, למעט הקבוע בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה) בסעיף האמור, זכאי לקבל תעודת הכרה זמנית אשר תהיה בתוקף במשך שנה וחצי מיום התחילה, עד להשלמת כל תנאי הכשירות כאמור.
|
|
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים
|
33.
|
בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, בתוספת הראשונה, בפרט 21, בסופו יבוא:
|
|
|
|
"(24) החלטה של המנהל לפי חוק הסדרת העיסוק בטיפול באמצעות בעלי חיים, התשס"ח-2008".
|
|
תחילה
|
34.
|
תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).
|
|
חובת התקנת תקנות
|
35.
|
צווים ראשונים לפי סעיפים 4, 5 ו-13 יותקנו עד ליום התחילה.
|