 |
 |
|
נאום חבר הכנסת יוחנן פלסנר ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בית העלמין נווה הדר, הוד השרון ה' באייר תש"ע, 19 באפריל 2010. משפחות יקרות,
בדרכי לכאן עצרתי לרגע ליד חלקות הקבר. הבטתי באבנים החשופות, קראתי את השמות. האנשים הטובים ביותר נמצאים כאן: צעירים שהנתינה עבורם לא הייתה רק עניין שבדיבור אלא דרך חיים, דרך שרק סביבה חינוכית, איכותית ומוסרית יודעת להעניק. אנשים שכל-כך היית רוצה לדבר איתם, להחליף מילה, לשאול בעצתם. והשקט שמלווה את המפגש הזה, הוא כואב, קשה ואפילו אכזרי.
משפחות יקרות, חברים, קהל נכבד,
מדינת ישראל מתייחדת היום עם זכר הנופלים במערכות ישראל.
אנחנו עם זוכר. ובהיכל הזיכרון הלאומי שלנו ניצבים חללי מערכות ישראל במקום מיוחד השמור רק להם. הם נמצאים שם בראש ובראשונה כבני אדם, צעירים שיצאו את ביתם ולא שבו. ולכל אחד סיפור חיים המיוחד רק לו: חוויות ילדות, נעורים, אהבה ראשונה, ציפיות חלומות וגיוס לצבא.
ביום הזה אנחנו מזכירים לעצמנו לא רק את המחיר העצום, שאנחנו, כאומה, שילמנו עבור חירותנו, אלא גם את הכאב הבלתי נתפס, שאתם - הורים, אחים, ילדים, חברים נושאים עמכם. יום ועוד יום, לילה ועוד לילה – במחזוריות אינסופית של געגוע.
אתם לא זקוקים ליום מיוחד של זיכרון. אתם לא זקוקים למישהו שיזכיר לכם את מה שחרוט בכם עמוק בנפש פנימה.
ובכל זאת. אתם כאן. איתנו. עם כל עם ישראל. יש משהו חזק שמושך את כולנו לעמוד יחד ולהתייחד עם זכר הנופלים. זהו הכוח המיוחד של עם ישראל שנוצר במשך דורות, קשר עמוק, שנמצא בתודעה שלנו, ואין שני לו באומות העולם. ואת הכוח הזה אי אפשר להביס. הוא חזק יותר מכל ויכוח מכל מחלוקת, הרבה יותר מכפי שאויבינו היו רוצים, ואפילו יותר מכפי שלפעמים אנחנו בעצמנו חושבים.
החברה הישראלית על כל אזרחיה, ומדינת ישראל על כל המוסדות שבה, כולל הכנסת שבה אני חבר, נשענים על הכוח הזה. מי ייתן ונהיה ראויים לקרבנם. מי ייתן ונמשיך להגן על הארץ הזאת, לפתח אותה ולהפוך אותה למקום המכבד את החיים בה ואת נופליה.
משפחות יקרות,
הרוח החמה של ראשית הקיץ מבשרת יום זיכרון נוסף. ואתם - ההורים, האחים, הבנים, החברים, אתם שמתמודדים יום-יום עם כאב האובדן ניצבים פעם נוספת, לצד הנופלים, בחזית הזיכרון הלאומי שלנו.
ישראל מרכינה את ראשה בצער עמוק. יהי זכרם של הנופלים ברוך.
|
   |
לתרומות - בנק דיסקונט, סניף 187 חשבון מספר 21540 ע"ש פלסנר
 |
 |
 |
 |
