יוחנן פלסנר בנאום הכנסת - הצעת אי אמון בממשלה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת. חברים יקרים, אנחנו יכולים כבר להסתכל על הממשלה הזו עם קצת פרספקטיבה, בכל זאת עבר מושב אחד, ראינו את ראש הממשלה שבא לסיבוב שני, לניסיון נוסף, אחרי הקדנציה הכושלת של שנות ה-90 וחשבנו - חלקנו נגיד אולי לתומנו - חשבנו שהוא למד משהו.

מה אנחנו מגלים, ועל כן הצעת האי-אימון הזו - אנחנו מגלים, אדוני היושב-ראש, שראש הממשלה משחק "בונקר", אם להשתמש בשפת הכדורגל. ראש הממשלה משחק "בונקר" כי הוא החליט שבכל תחום משמעותי, בכל תחום יסודי

לא מספיק לו תיקו. מספיק לו להעיף את הכדורים ליציע. הוא מעדיף שלא להחליט. נדרשת החלטה בנושא - הנה נמצא כאן שר החקלאות. יש בעיות קשות לפריפריה, בעיות קשות לשלטון המקומי, השלטון המקומי היום על סף קריסה, עשרות רשויות מקומיות בפריפריה ולא רק בפריפריה נמצאות במצב של תת-קריסה. מה עושה ראש הממשלה? לא מחליט. למה הוא לא מחליט? כי הוא לא מוכן לשלם שום מחיר פוליטי. זה ראש הממשלה שבחרנו למדינת ישראל, זו המסקנה שלו מהקדנציה הקודמת. שלום אדוני השר, אני מבין שיש לך תשובות.

המסקנה, אדוני היושב-ראש, של ראש הממשלה מהכישלונות הפוליטיים שלו בעבר היא, שהאסטרטגיה הטובה ביותר שלו היא לא להחליט בשום נושא יסודי ובעל משמעות שדורש מאמץ, שדורש מאמץ מערכתי, שדורש לשלם מחירים פוליטיים. הוא לא מוכן לשלם אף מחיר פוליטי, הוא רק מוכן לשלם עם הנכסים הציבוריים שלנו. אנחנו משלמים והוא משחק "בונקר". אנחנו משלמים והוא בועט ליציע.

דיברנו על השלטון המקומי הקורס, דיברנו על 300,000 ישראלים שלא יכולים לבצע פעולה פשוטה שנקראת לבוא בברית הנישואים, לבוא בברית זוגיות כלשהי שמחברת ביניהם - 300,000 ישראלים שאין להם שום אלטרנטיבה אחרת. הנושא עלה על סדר-היום הלאומי, דיבר על כך אפילו ראש הממשלה. אבל מה הוא עושה? מקים ועדה שלכאורה עוד 15 חודשים - בינתיים אולי קצת פחות - אמורה לתת את הפתרון, וכבר אנחנו בחדרי חדרים שומעים מחברים בקואליציה שלא יקרה שום דבר גם בנושא הזה.

אז ה-300,000 האלה יכולים לשכוח מהממשלה שתטפל בעניינם. אנשי השלטון המקומי, שחלקם התארחו היום בסיעת קדימה, ראש המועצה המקומית של חצור הגלילית, מועצה שנמצאת בסכנת קריסה, ראש העיר. חברים, ראש הממשלה לא מתעניין. זה לא מעניין, הוא לא מוכן לשלם מחיר פוליטי. המסקנה שלו מהקדנציה הקודמת היא שהמטרה העיקרית שלו היא לא לשלם, לא להחליט, רק לשרוד.

עם עוד איזה בעיות יסודיות מדינת ישראל מתמודדת? כמובן, הבעיה של חוסר היציבות וחוסר המשילות. כל מי שנמצא בבניין הזה וגם רבים בציבור מבינים שהמערכת הציבורית הישראלית היום נמצאת במשבר קשה. גם מר נתניהו מבין את זה, אדוני היושב-ראש, גם אתה מבין את זה. האם מר נתניהו מתכוון לשלם ולו קמצוץ מההון הפוליטי שיש לו כדי לנסות לקדם יותר יציבות, יותר משילות? התשובה היא - בוודאי שלא.

ראש הממשלה נתניהו מתעניין רק בדבר אחד, באורך הקדנציה שלו עצמו, במחירים הפוליטיים שהוא צריך לשלם לשותפים שלו, במחירים הפוליטיים שהוא צריך לשלם לשותפים בכוח שלו - זה הדבר היחיד שמעניין אותו. הוא לא רוצה לשנות את השיטה, הוא לא רוצה לפתור את בעיית ברית הזוגיות, הוא לא רוצה לפתור את בעיית השלטון המקומי, הוא לא רוצה לפתור את בעיית הקרקעות ובעיית הבדואים בדרום המדינה,

דרום המדינה היום במשבר קשה מאוד. היתה ועדת-גולדברג, היא באה עם המלצות. מה עשתה מאז הממשלה? שום דבר. השירות האזרחי במשבר קשה. דיברו על שירות אזרחי, דיברו על הצורך לשרת. התפטר ראש השירות האזרחי הנוכחי עם כניסת הממשלה הזאת. מדוע? כי הוא הבין את מה שאנחנו מבינים היום. לממשלה אין שום כוונה אמיתית לקדם את השירות האזרחי. האם מונה ראש שירות אזרחי חדש? ודאי שלא. ועדת האיתור טרם מונתה.

האם זה ראש ממשלה רציני, חברים? האם הוא מנסה להתמודד עם בעיות היסוד של החברה הישראלית? לא - זו התשובה שלי. ראש הממשלה משחק "בונקר", ראש הממשלה לא מחליט, ראש הממשלה מעיף את הכדור ליציע, ומה לעשות, לנו אין זמן ספייר, למדינת ישראל אין זמן ספייר, אדוני היושב-ראש. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שקדנציה שלמה תלך לאיבוד בגלל שיש כאן ראש ממשלה שהסיק מסקנה מהקדנציה הקודמת שלו, שהדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות זה לשלם מחירים פוליטיים ולא לעשות כלום.

מכיוון שחבר הכנסת נחמן שי שאל שאלה ראויה, אני אגיב. אדוני חבר הכנסת, ראש הממשלה משחק על חשבוננו ומשחק על חשבון הציבור, גם בזמן הפציעות ולנו אין זמן ספייר, אין לנו את זמן הספייר, אין לנו את זמן הספייר לא של המשחק ולא של זמן הפציעות. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים להביא לסוף כהונתה של הממשלה הזאת במתכונת הנוכחית, כי הממשלה הזאת מועלת באמון שלה כלפי הציבור הישראלי.

חברים, אם אתם רוצים להבין איזה סוג מנהיגות כן מקיים ראש הממשלה, הרי זו לא מנהיגות שמחליטה, הוא למד שעדיף לא להחליט. דרך אגב, זה אולי טוב להווה; זה לא טוב להיסטוריה. לא להחליט - זה טוב לעבור את המחר, טוב לעבור את מחרתיים, השר ארדן, השאלה איך יזכרו אותו. יזכרו אותו בתור ראש ממשלה שקידם משהו? התשובה היא לא. וכמובן שבכוונת מכוון לא התייחסתי בכלל לנושא המדיני, שבנושא הזה אנחנו מביעים את הביקורת על הממשלה שלנו בצורה שיטתית ומעל בימות רבות, כולל הבימה הזאת.

חברים, איזה מנהיגות אנחנו כן מגלים? זו מנהיגות לפי משב הרוח. כל בוקר, אדוני ראש הממשלה, אתה קם, בודק לאן נושבת הרוח, ולפי זה אתה מקבל את ההחלטות. בודק לאן נושבת הרוח - בנושא המע"מ, כפי שראינו, קיבלת החלטה אחת נחרצת ואחר כך ידעת לשנות את דעתך. במהלך מערכת הבחירות קיבלת החלטה בנושא השלום הכלכלי ושכנעת אותנו באמת, עם יכולת רטורית מרשימה מאוד, ואחר כך חזרת בך, אדוני ראש הממשלה; והיום אנחנו בכלל מדברים על המשא-ומתן הנמשך והנגרר כמו מסטיק מול האמריקנים, שאף אחד כבר לא מבין לאיזה כיוון אתה מוביל בעניין המדיני.

בנושא דוח-גולדסטון, נושא חשוב, נושא לאומי, כמה עמדות הבעת? קמת בוקר אחד והחלטת שתהיה ועדת בדיקה. קמת בוקר אחר והחלטת שלא תהיה - כנראה שבאותו בוקר התעוררת בפעם הרביעית וכבר החלטת שתהיה מעין ועדת אגרגציה שתרכז מסמכים, מעין מזכירות ממשלה שתרכז מסמכים ותכין מסמך מחודש, וזה יהיה המענה הציוני לבעיה של דוח-גולדסטון.

חברים, זה לא רציני. מנהיגות לפי משב הרוח היא לא המנהיגות שהמדינה הציונית צריכה. מנהיגות יוזמת זו המנהיגות שאנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, מנהיגות שלא פוחדת להסתכל על הבעיות, על זרמי העומק, על הדברים המשמעותיים ביותר, שמשתמשת במשאב הזה שיש לה, תשומת הלב הציבורית, הזמן שנמצאים פה בכנסת וסביב שולחן הממשלה, ובאמת נוגעים בהכרעות האמיתיות.

ועכשיו, מה עומד בפניך, אדוני ראש הממשלה? אדוני היושב-ראש, עומד בפני ראש הממשלה נושא מס הבצורת. אנחנו כבר יודעים מה יחליט ראש הממשלה. הרי ראש הממשלה, בסגנון המנהיגות שלו, מנהיגות לפי משב הרוח, יסתכל ויבין שעוד פעם הפקידות הוציאה מתחת ידיה יוזמה לא מבושלת, יוזמה לא רצינית, ואתה עוד פעם תחזור בך.

אדוני ראש הממשלה, זה לא רציני, זו לא ממשלה שראויה לאמון הציבור. אנחנו, הציבור הישראלי, ראויים למנהיגות יותר רצינית. אנחנו מצפים לזה ממך, תסיק את המסקנות העיקריות, לא איך שורדים, אלא איך משנים. לא איך משחקים "בונקר", אלא איך מנצחים את המשחק.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהמסקנה ברורה, אנחנו צריכים להביא אי-אמון בממשלה, ומה שיותר מהר.