"האתגרים שמולם אנחנו עומדים חדשים - אבל הרוח והחזון שאפשרו לנו בעבר להתמודד עימם נותרו כשהיו"

נולדתי, גדלתי והתחנכתי בירושלים. את האהבה שלי למדינת ישראל ולציונות ספגתי בבית - מהמשפחה. סבא שלי, יוסף ג. ליבס הקדיש את חייו כדי לתרום לתרבות העברית המתחדשת. הוא עלה לישראל מגרמניה, עם סבתי, בשנות ה- 30 - ממש ברגע האחרון לפני שכבר שהיה מאוחר מידי. מאז הוא חי בירושלים, עבד כמרצה באוניברסיטה העברית, חינך דורות של תלמידים, ומוכר כמי שתרגם לעברית את כתבי אפלטון, כחוקר וכהוגה בעל שם עולמי. סיפור חייו מגלם בעיני את העוצמה הרוחנית והתרבותית האדירה של החיים היהודיים בישראל - שהיא, בעיני, התשתית העמוקה המאפשרת גם את קיומנו הפיזי בישראל.

כילד התגוררתי במושב עמינדב, שבהרי ירושלים. אהבתי לשחק בין תעלות הקרב שנשארו שם מימי מלחמת העצמאות. אז הבנתי שהחיים שלנו בארץ הזו, בין אם נאהב את זה ובין אם לאו, כרוכים במאבק. עם השנים, ובמיוחד במהלך השירות הצבאי, למדתי עד כמה קשה ותובעני המאבק הזה - המלחמה המתמדת על זכות הקיום שלנו בארץ הזו. את הנכונות הזו להיאבק על זכותנו לחיות במדינת ישראל נצטרך לשמר לעד, גם בימי שלום שכולנו מקווים שיגיעו.
דור המייסדים של מדינת ישראל עשה כמעט את הבלתי יאמן. הוא הקים בתנאים כמעט בלתי אפשריים מדינה שיש להתפאר בה. בששים שנות מדינה הצלחנו להגיע לפסגות שנראו בעבר דמיוניות. אבל עדיין הרבה מאוד לפנינו. ישראל עומדת מול אתגרים ביטחוניים, חברתיים ותרבותיים אדירים. האתגרים שמולם אנחנו עומדים חדשים - אבל הרוח והחזון שאפשרו לנו בעבר להתמודד עימם נותרו כשהיו.

"המפתח ליכולת שלנו להתמודד עם האתגרים שעומדים בפנינו עדיין נמצא ביכולת שלנו לשמור על הסולידאריות"

הרבה דברים השתנו מאז ימי הבראשית של מדינת ישראל. התקשורת השתנתה, הטכנולוגיה התפתחה, הכלכלה אחרת, וגם אנחנו כעם וכחברה כבר לא אותו דבר. אבל דבר אחד נותר כשהיה - המפתח ליכולת שלנו להתמודד עם האתגרים שעומדים בפנינו עדיין נמצא ביכולת שלנו לשמור על הסולידאריות שלנו ועל תחושה עמוקה של מחויבות אישית.
החשיבות העצומה של הסולידאריות חברתית, במדינה כמו שלנו, נגזרת משני מאפיינים המייחדים את ישראל - האחד חיובי ומבורך, ואילו השני הוא תוצר של אילוצי המציאות המורכבת שבה אנו חיים. מצד אחד, אין ספק שישראל יוצאת דופן באיכות האנושית שלה. רק בזכות זה הצלחנו לעשות את מה שנראה כבלתי יאמן- הקמת בית לאומי מפואר לעם היהודי בציון. החיאת הלשון והתרבות העברית, קליטת עליה מכל קצות העולם בפרק זמן ובסדר גודל ללא אח ורע, ויצירת חברה חיונית עם כלכלה מתקדמת, הם רק אחדים מההישגים חסרי תקדים שהגשמנו בזכות אותו הון אנושי יוצא דופן.
עם זאת, מדינת ישראל יוצאת דופן במובן נוסף, ומשמעותי לא פחות. בשונה ממדינות מתקדמות אחרות בעולם, אנחנו נאלצים להתמודד עם סכנה קיומית מתמשכת. ישראל נמצאת בסביבה עוינת, שבחלקה הגדול עדיין לא השלימה עם נוכחותנו כאן. אזרחי המדינה משלמים על כך מחיר יום-יומי. החיים בישראל כרוכים בחשיפה מתמדת לאיום הטרור ולסכנה מפני פרוץ מלחמה, וצעירינו נקראים לתת את מיטב השנים שלהם לשירות בצה"ל, תחילה כחיילים סדירים ואחר-כך גם בשירות מילואים. תנאי היסוד הללו מכבידים מאוד על החיים בארץ, ולעתים גובים מאיתנו מחיר קשה מנשוא.
תפיסת עולמי נגזרת משני מרכיבי היסוד הללו - אמונה עמוקה ביכולות הבלתי נדלות הטמונות בנו כעם, מחד, והכרה באתגר הביטחוני והקיומי העומד מולנו, מאידך. כדי להגשים את החזון הציוני, כדי להמשיך ולפתח פה אוכלוסיה חזקה ואיכותית, וכדי להבטיח שהמדינה תישאר ביתם הטבעי והמוגן של הדורות הבאים, אנחנו חייבים לבנות חברה המסוגלת להתמודד עם התנאים המיוחדים שבהם אנו חיים. המפתח ליצירת חברה כזו טמון בשמירה על סולידאריות חברתית - בביצור עקרון הערבות ההדדית בין כל אחד ואחת מאיתנו. במדינה שבה האזרחים מתבקשים לתת כל כך הרבה - בשירות בצבא, בתשלום מסים, ובחשיפה מתמדת לסיכונים בטחוניים - המחויבות הבין-אישית והנכונות לחלוקה בנטל הינם תנאי יסוד למימוש אותן יכולות יוצאות דופן שיש בחברה הישראלית. כל אותם נושאים שבהם עסקתי השנה - ביטחון הפנים, חיזוק מערכת השכלה הגבוהה, המאבק למען איכות הסביבה, קידום מצוינות ומנהיגות צעירה, ושיפור שיטת הממשל, כמו גם נושאים נוספים שבהם עסקתי ובהם אעסוק בעתיד, נגזרים כולם מההכרה בתנאי היסוד הללו.

"קדימה היא הבית הטבעי עבורי. מפלגה שחרטה על דגלה לחבר מחדש את הכוחות הציוניים ולבנות אותם כמחנה מוביל בחברה הישראלית".

אני מוטרד מאוד מתהליכים חברתיים שמתקיימים כאן בשנים האחרונות. זה לא סוד שחל כרסום מדאיג בלכידות החברתית שלנו, וגם רמת המחויבות האישית אינה כבעבר. ולמרות שאנחנו משלמים על זה מחיר חברתי כבד, אנחנו מתקשים לשנות את המצב.
אני פוגש הרבה מאוד אנשים שמבינים את הבעיה שבפניה אנחנו נמצאים. הם מדברים על זה עם חברים, הם מסבירים את זה בארוחות שישי בחוג המשפחה ולפעמים גם כותבים את זה באינטרנט בתגובות לאתרי החדשות. אבל כדי לשנות את המצב באופן אמיתי, אנחנו זקוקים ליותר מדיבורים. כדי לשנות את המצב, צריך להפוך להיות שותפים בעשייה. כך אני האמנתי, וכך החלטתי לעשות. וברגע שהחלטתי, התגייסתי במלוא הכוח לחיים הציבוריים. עזבתי את עולם העסקים וקפצתי למים העמוקים והסוערים של הפוליטיקה. זה קרה לפני כשלוש שנים. באופן טבעי מצאתי את דרכי הפוליטית במפלגת "קדימה". קדימה היא הבית הטבעי עבורי. מפלגה שחרטה על דגלה לחבר מחדש את הכוחות הציוניים ולבנות אותם כמחנה מוביל בחברה הישראלית. יצרנו מחנה פוליטי חזק, שאינו מחויב לשיטות הישנות, שאינו שבוי בידי קיצוניים מהשמאל ומהימין, ושממנו - ונכון להיום רק ממנו - יכולה לצמוח אלטרנטיבה רלוונטית ומעודכנת לעשייה ציונית אחראית. התחלתי בפעילות המפלגה לקראת הבחירות של 2006, ולאחר הבחירות שימשתי כמנכ"ל המפלגה. בשנה האחרונה מכהן כחבר כנסת מטעמה.

האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל

מאז הקמתה, מתמודדת מדינת ישראל עם אתגרים מדיניים וביטחוניים. בצד השאיפה לשלום, שמייצגת ערך מוסרי וצורך אסטרטגי ארוך טווח, תפיסת הבטחון הלאומי התבססה על עיקרון של יצירת "הרתעה מצטברת". לפי גישה זו התגובה הצבאית של מדינת ישראל לאתגרים בטחוניים שנכפים עליה צריכה להיות תקיפה, קצרה ומשמעותית. מדיניות זו נועדה להבהיר למדינות ולארגונים באזור כי ליציאה לסבב אלים מול מדינת ישראל יש תג מחיר גבוה מאוד ובכך להגביר את הרצון שלהם לבחור בדרך של השלמה והסכמים מדיניים. מדיניות מאוזנת כזו, המייצגת קו של נכונות לפשרה מדינית בשילוב של תקיפות בטחונית, אומצה על ידי הזרם המרכזי של המנהיגות הציונית בעשרות שנות קיומה הראשונות של המדינה והביאה לה את הישגיה הגדולים. הקמת מפלגת קדימה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון ייצגה עבורי את החזרה של הגורמים המובילים במערכת הפוליטית למחויבות לדרך המדינית והביטחונית הזו. ההתקדמות בדרך המרכז, המנותקת מאידיאולוגיות מיושנות שאבד עליהן הכלח, מחייבת בחינה ביקורתית ומתמדת של הסיכונים הבטחוניים וההזדמנויות המדיניות. בתנאים האלה הצורך במנהיגות בעלת שיקול דעת שמחויבת לקבלת הכרעות לאומיות משיקולים עניניים וממלכתיים רק גובר. נרתמתי למאמץ להקמת קדימה מתוך אמונה בצורך ליצור מסגרת פוליטית חזקה שתהיה מחויבת לציבור הגדול שמאמין בדרך המרכז ובערכים שהיא מייצגת.
מעבר לקידום אתגרי השלום והביטחון ועל מנת לשפר את איכות החיים ולצמצם את הפערים החברתיים, עלינו להוביל להכרעות משמעותיות ונחוצות גם במדיניות הפנים. עלינו להביא לשינוי כיוון לטובת שיפור הביטחון האישי, שמירה על משאבי הטבע והשטחים הפתוחים, טיפוח מצוינות ומנהיגות בהשכלה ובתעשייה, ייצוב המערכת הפוליטית, ייעול שיטת הממשל וחיזוק הפריפריה והתשתיות.

בכנסת הקודמת פעלתי במספר תחומים מרכזיים:
ביטחון אישי: בשנים האחרונות אנו עדים להידרדרות מדאיגה בתחום הביטחון האישי. לצד תופעות של הפרת חוק מאסיבית, פשיעה מאורגנת, אנו נחשפים לפשיעה חמורה וקלה בהיקפים שלא הכרנו. בניגוד למציאות המדינית-בטחונית המורכבת, האתגר של הגברת הסדר הציבורי והשבת הביטחון בערים וביישובים תלוי כמעט לחלוטין בהחלטות שלנו. מדיניות נכונה שתהיה מבוססת על שיטות ומודלים שהצליחו בארצות אחרות עשויה להביא למפנה דרמטי. בימים אלה אני פועל לקידום שורת יוזמות שהמכנה המשותף ביניהן הוא יצירת גופים חדשים ויעודיים שיספקו מכפלות כוח לאכיפת חוק לצד ובגיבוי המשטרה ורשויות האכיפה. למשל, הקמת יחידה למלחמה בזיופי תרופות במסגרת משרד הבריאות ובנוסף יצירת תשתית להקמת חברות עירוניות לבטחון וסדר ציבורי שתילחמנה באלימות ופשיעה הקלה במרחב העירוני.
איכות הסביבה: מדינת ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם וקצב הפיתוח בה מהיר. לכן, עלינו לשמור בתקיפות על משאבי הטבע והשטחים הפתוחים תוך שמירה על איזון בין הצורך הטבעי להמשיך ולהתפתח ובין החובה לשמור על נכסי הטבע המוגבלים בישראל. בתחום הזה אני מקדם שורה של חוקים ויוזמות ציבוריות. בין השאר, לקחתי חלק פעיל במאבק למניעת הקמת יישוב חדש ומיותר באזור חבל לכיש.
מצוינות אישית: חוסנה של מדינת ישראל בזירה האזורית ויכולתה להבטיח שגשוג כלכלי לאורך זמן נעוץ ביתרון היחסי האמיתי שלנו - איכות ומצוינות אנושית. בישראל צמחו מוחות מן המבריקים בעולם שהובילו אותנו להישגים בתחומי הטכנולוגיה, הביטחון, הכלכלה והחברה. על מנת לקדם את היעד של שימור וטיפוח היתרון האיכותי, אני מוביל יחד עם קבוצת חברי כנסת מאבק פלמנטרי נחוש לחיזוק ולהצלת מערכת ההשכלה הגבוהה. כמו כן, סייעתי במאבק להבטחת תקצוב הולם למכינות הקדם צבאיות - מפעל מבורך שמחבר בין ערכי אהבת העם והארץ והשאיפה למצוינות.
שיטת הממשל: בעיית חוסר היציבות במערכת הפוליטית והחולשה המובנית ביכולת קבלת הכרעות במשרדי הממשלה גורמות לנזקים ופוגעות באמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית. אפעל לכך שממשלת ישראל תיקח על עצמה לקדם רפורמה פוליטית מקיפה שתאפשר לחזק את המפלגות הגדולות, להאריך את משך כהונת הממשלות, להקטין את כוח הסחטנות של המפלגות הסקטוריאליות, ולהעניק כלים יעילים לשרי הממשלה לגיבוש ויישום מדיניות ארוכת טווח.

אני מזמין אותך להצטרף אלי

עדיין חדש בפוליטיקה. אבל הספקתי ללמוד עד כמה קשה לשנות דברים. עד כמה המערכות מתקשות לקבל רעיונות חדשים וחשיבה רעננה. ולמרות זאת, אני יכול היום לומר בסיפור שדברים מתחילים לזוז. גיבשתי סביבי קבוצה של חברים לדרך - חלקם מתוך המערכת הפוליטית וחלקם מחוצה לה - שבעזרתם אני מנסה לקדם מספר נושאים מרכזיים. זוהי הדרך שלי לנסות לשפר את התפקוד שלי כאיש ציבור. את הקבוצה הזאת אני מעוניין להגדיל. אני יודע שלא כל אחד יכול לפנות את זמנו ואת מרצו למעורבות יומיומית בחיים הפוליטיים. אבל בזירה הפוליטית הקיימת היום, אפשר להשפיע מאוד על המתרחש באמצעים שאינם גוזלים זמן. אני מזמין אותך להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולהיות שותף פעיל בבלוג של חה"כ יוחנן פלסנר. להיות שותף לקבוצה גדולה של אנשים הנמצאת איתי בקשר רציף. אני מעדכן אותם בפעילות בכנסת דרך רשימת תפוצה, ומתייעץ לא מעט עם חברי הקבוצה לפני החלטות חשובות, ואני רואה בהם שותפים לעשייה. אני מאמין, שכקבוצה מלוכדת נוכל להביא מפנה בפוליטיקה הישראלית, להזרים דם חדש למערכות השלטון, להביא רוח חדשה ורעננה שמחויבת לסטנדרטים גבוהים, ובסופו של דבר לשפר את החיים שלנו במדינת ישראל.



                                                                                                שלכם,

                                                                                                            יוחנן פלסנר

  מסמכים נוספים