 |
 |
|
חברות וחברים יקרים,
עם התקרב ראש השנה, ברצוני לאחל לכם שנה טובה, שנת שלום ובריאות, שנה של ביטחון אישי וכלכלי. השנה האחרונה הייתה מלאת אתגרים למדינה, אם בזירה העולמית ואם בתוך ישראל. גם בכנסת לא נחנו, והצבנו חלופה איכותית ורצינית לממשלה. כמ"מ יו"ר הסיעה, חשוב לי לציין שהצלחה זו אינה פרי עבודתו של אף ח"כ בודד, אלא נובעת משיתוף הפעולה והעבודה המתואמת והמתוכננת של כלל הסיעה.
חשוב לי לשתף אתכם בכמה נושאים בהם עסקתי בכנסת במושב האחרון:
1) מאבק בפשיעה ושיפור רמת הביטחון האישי: בשנים האחרונות הפכו הפשיעה והאלימות לאיום ממשי ומוחשי על אזרחי ישראל. המשטרה מתקשה להתמודד עם סכנה זו, ולא באשמתה. הבעיה של מדינת ישראל היא הגישה לנושא. אני מאמין שהטיפול בפשיעה קלה כחמורה צריך להיעשות ביד ברזל. גם פריצה לדירה, גניבה של רכב, אלימות בכביש או במועדוני הלילה, צריכים להיתקל במענה תקיף שמאחוריו מסר חד משמעי: אנחנו נגן על אזרחים שומרי חוק ונרדוף את אלו המאיימים על ביטחוננו האישי. נושא זה נמצא במרכז העשייה הציבורית שלי. בכנסת הנוכחית יזמתי מספר רב של הצעות חוק בנושא הגברת הביטחון האישי והמלחמה בפשיעה. מול עליית הפשיעה המאורגנת, פעלתי להקמת קרן לפיצוי נפגעי פיגועים פליליים ומשפחותיהם, על חשבון העבריינים. כחבר ועדת חוקה, חוק ומשפט, אני פועל לחיזוק מערכות אכיפת החוק ושירותי החירום, להקלת העומס על מערכת המשפט וליצירת מערכת יעילה של שיטור מקומי.
2) פעילות בזירה הבינלאומית: ישראל התמודדה בשנה האחרונה מול מאמצים של דה-לגיטימציה ומול ניצול ציני אך אפקטיבי של החזית הדיפלומטית והתקשורת העולמית על ידי ארגוני טרור ומתנגדים נוספים. כבעל ניסיון רב בהסברה, פעלתי להגנה על המדינה באמצעי התקשורת הזרים ובאפיקים דיפלומטיים שונים. כראש נציגות הכנסת במועצת אירופה, מנעתי גינוי חריף לישראל לאחר בלימת המשט לעזה. במקום זאת, תמכו ארבעים ושבע המדינות החברות במועצה בהפסקת האלימות וקראו לחמאס לשחרר באופן מיידי את גלעד שליט.
3) קידום חקיקה סביבתית ומאבקים למען איכות חיים: תכנון חכם וצודק כיום מבטיח עתיד בריא וטוב יותר לעוד שנים רבות. מתוך הבנה זו הייתי ממובילי המאבק להליך תכנון מסודר של מתקן הגז בחוף הכרמל ולקידום הקמת המתקן על אסדה ולא על החוף, ונלחמתי ברפורמה בתחום התכנון והבנייה, לקדם שקיפות ולפשט את תחום סבוך זה, לטובת כל אזרחי המדינה. בזכות פעולות אלה ועשייה נוספת רבה, נבחרתי לאחד מהח"כים הבולטים בתחום הסביבתי על ידי עמותת "אדם, טבע ודין".
4) חזון אזרחי שוויוני לישראל: מדינת ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי, ובה על כל ישראלי לתרום לחברה בה הוא חי ולקדם את עצמו למלוא יכולותיו. לאור ראייה זו, אני פועל בכנסת בשורה של נושאים המקדמים גיבוש סדר יום אזרחי וממלכתי. בתחום החינוך, אני פועל להקפדה ולהחלה של לימודי הליבה בבתי הספר ולקידום ההשכלה הגבוהה וזכויות הסטודנטים. בוועדת החוץ והביטחון, בה אני חבר, אני עומד בראש צוות מיוחד אשר נועד לבנות מחדש את המנגנונים שיביאו לשילוב משמעותי של חרדים בצה"ל ובשירות בחברה האזרחית, כפי שנקבע ב"חוק טל". היעד העומד לנגד עיני הוא הגדלת שיעורי הגיוס, תוך חיזוק צה"ל כצבא העם והכשרת המתגייסים החרדים כך שלא יסתמכו יותר על קצבאות וישתלבו לאחר השירות בשוק העבודה.
אמשיך לעדכן אתכם בנוגע לפעילותי באתר האינטרנט שלי ובפייסבוק. אודה לכל אחת ואחד מכם שירצה להעיר, להגיב או להציע, וכמו תמיד, אשמח לשוחח איתכם. אני מקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנת ברכה לכולנו.
שלכם בידידות,
חה"כ יוחנן פלסנר
|
|
|
|
|
זה לא "הכול או כלום"
כשהשתתפתי השבוע בדיוני תת- הועדה למזה"ת של מועצת אירופה, נתקלתי שוב בדפוס שחזר על עצמו גם במפגשים הקודמים שלי עם חברי המועצה המחוקקת הפלשתינאית וחברי פרלמנט אירופאים- התעקשות לכרוך סוגיות יומיומיות חשובות כמו בריאות והגנת הסביבה בסוגיות הליבה הנוגעות לשורש הסכסוך. הפעם, הויכוח שעמד במרכז הדיון היה האם להקים מחדש פורום פרלמנטרי משולש ישראלי- פלשתינאי- אירופאי להדברות ולקידום נושאים עם אינטרס משותף מובהק, כמו מדיניות מים למשל. חברי המועצה המחוקקת הפלשתינאית היו נחרצים בגישת "הכול או כלום", וטענו שאין טעם להקים פורום כזה, אם הוא מתעסק אך ורק בנושאים אזרחיים, ו"מתעלם" לכאורה מהמחלוקות המהותיות בנושאים המדיניים- ביטחוניים. על מנת לגבש גישה מעשית, פעלתי לשכנע את הפלשתינאים והאירופאים שיש טעם ואף הכרח להקים פורום כזה. לתפיסתי, במסגרת דיוני הועדה המדינית של מועצת אירופה, המאגדת בתוכה חברי פרלמנט מן הקואליציות ומן האופוזיציות של המדינות המשתתפות, ההסתברות שנצליח לייצר קונצנזוס מדיני היא נמוכה ביותר. על כן, הצעתי להשאיר את הויכוח הזה לממשלות המכהנות ולמסגרות אחרות. אך עד שלא ישרור שלום אמת באיזור, מדוע לא לקדם בינתיים שיתופי פעולה מקומיים בנושאים שעל סדר היום? למה לא לשלב ידיים לדוגמא בהיערכות לזנים עמידים של שפעת החזירים? אם שני הצדדים יכולים להפיק תועלת משיתופי פעולה נקודתיים עד שיושג פתרון מדיני מוסכם, מדוע לא לקדם זאת באמצעות הפורום המשולש? יתר על כן, הצלחות בפרויקטים צרי היקף אך משמעותיים, יוכלו להוות צעדים בוני אמון לקראת יישום התוכנית שתעסוק בעקרונות הליבה, כששני הצדדים יסכמו על כזו.
בסופו של דבר, חברי הפרלמנט האירופאיים הסכימו לאמץ את הגישה הזאת, ויחד שכנענו את הפלשתינים שלא חייבים להתמיד בעמדת "הכול או כלום", כי בסוף הם עלולים להשאר כרגיל "בלי כלום". הצלחתי להבהיר שגם בשיטת "צעד אחר צעד" יש סיכוי להישגים משמעותיים ולתרום לבניית אמון- שהוא ה"דלק" המשמעותי ביותר שיכיל להניע תהליכים מדיניים. "בשעה טובה"- התקבלה החלטה להקים מחדש את הפורום המשולש. סיכמנו שהוא יעסוק בשני מישורים עיקריים. הראשון, קידום פרויקטים שיש בהם אינטרס משותף ושאינם קשורים לסוגיות הליבה, כמו מדיניות מים, סביבה וכו', תוך בדיקת האופציה לסיוע חומרי או אחר ממדינות המשתתפות במועצת אירופה. בהיבט זה, הפורום גם ישקול לקדם במקביל חקיקה בשני הפרלמנטים בנושאים הנדונים. המישור השני בו יעסוק הפורום הוא קיום דו- שיח על סוגיות הליבה הביטחוניות-מדיניות. כך, כל אחד מן הצדדים יוכל לפחות ללמוד על הפרספקטיבה של הצד השני בסוגיות הכאובות והשנויות במחלוקת.
אני מקווה שפעילות הפורום המשולש תצדיק את המאמצים שהשקעתי בשכנוע כי יש טעם בהקמתו. הלוואי והוא יוכיח שאפשר גם אחרת. כלומר, שאין טעם להתמיד בגישת "הכול או כלום", שאפיינה את הדיפלומטיה הפלשתינאית לאורך השנים, והביאה להם הישגים מועטים, אם בכלל.
לבלוג של ח"כ פלסנר על "מה בין לחימה בפשיעה לבין אקרובטיקה סטטיסטית?" לחץ כאן
לבלוג של ח"כ פלסנר על השדולה לקידום היחסים עם אירופה לחץ כאן
|
|
|
|
|
|
הבלוג שלי
