הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פיקוח על זיוף רעלים רפואיים וסמי מרפא), התשס"ט–2009

ראשי

חוקים

שונות

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת יוחנן פלסנר

אריה אלדד

פ/538/18

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מינוי מפקחים לפיקוח על זיוף רעלים רפואיים וסמי מרפא), התשס"ט-2009

הוספת סעיף 54א	1.	בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981[1] (להלן - הפקודה), אחרי סעיף 54 יבוא:
		"פיקוח	54א.	(א) שר הבריאות ימנה לפחות 6 מפקחים מבין עובדי משרד הבריאות לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה; לא יתמנה למפקח אלא מי שקיבל הכשרה מתאימה לפי הוראות שקבע שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
				(ב) לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, רשאי מפקח:
					(1) להיכנס לכל מקום בכל עת סבירה, למעט למקום המשמש למגורים בלבד, כדי לבדוק את קיום הוראות חוק זה;
					(2) לדרוש מכל אדם שיציג בפניו כל מסמך שקיבל לפי חוק זה, וכל רישום שניהל לפי חוק זה;
					(3) לתפוס דבר, שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה או שעשוי לשמש ראיה במשפט לפי חוק זה.
				(ג) לשם גילוי עבירה לפי פרק זה, רשאי מפקח -
					(1) לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969[2];
					(2) לחקור כל אדם בנוגע לעבירה לפי חוק זה; לעניין זה תהיינה לו הסמכויות המסורות לקצין משטרה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).
				(ד) הוראות פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים לפי חוק זה כאילו נערכו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי העניין, בשינויים המחויבים.".

דברי הסבר

פשיעה פרמצבטית, הכוונה לגניבה או זיוף של תרופות, הינה תופעה כלל עולמית המוערכת במימדים עצומים. השוק הלא חוקי מוערך ב-4 מיליארד דולר, וארגון ה-FDA האמריקאי חוזה גידול של עד 75 מיליארד דולר עד שנת 2010. במדינות המתפתחות ההערכה היא שבין-10% ל-25% מכלל התרופות הן מזויפות או גנובות. מדובר במגיפה של ממש, הגדלה מדי שנה ומסכנת את בריאות הציבור באופן חמור.

בישראל, המדורגת עשירית בעולם במספר המקרי הפשיעה הפרמצבטית שאותרו, הוערך כי ב-2006 נגנבו תרופות בשווי של כ-26 מיליון שקלים חדשים והתגלו תרופות מזויפות בשווי של כ-56 מיליון שקלים חדשים. הסכנה לציבור לא מתבטאת רק במונחים כלכליים. נטילת תרופה מזויפת או פגומה עלולה להזיק לבריאות החולה וכן לגילוי על ידי הרופאים. ארגון הבריאות העולמי העריך כי מדי שנה, מתים בשל התופעה, עשרות עד מאות אלפי בני אדם, באסיה בלבד. ישנם מקרים רבים מהעולם הממחישים את גודל הסכנה, לדוגמה, בשנת 2006 מתו כ-365 אנשים מהרעלת סירופ שיעול מזויף בפנמה, ובשנת 1995 מתו כ-2500 איש מחיסון מזויף לדלקת קרום המוח בניגריה. פשיעה שכזו נחשבת לתחום עניינם של ארגוני פשע, אך גם מהווה מקור למימון טרור ונחשבת כסכנה לביטחון המדינה.

בישראל, ישנן מספר חוקים ותקנות המגדירים את העבירות של זיוף ומסחר בלתי חוקי בתרופות. יחד עם זאת, רמת הענישה אינה מהווה הרתעה מספקת וכן כוח האדם המטפל בתופעה אינו פרופורציונאלי לטיפול בבעיה.

בהצעת חוק זו מוצע ששר הבריאות ימנה לפחות 6 מפקחים אשר יפקחו על פרק ז': זיוף רעלים רפואיים וסמי מרפא. עוד מוצע, להסדיר בחקיקה ראשית את סמכויותיהם של המפקחים בחיפוש ובחקירה, על מנת שנוכל להלחם בצורה יעילה בתופעת הפשיעה הפרמצבטית.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת יוחנן פלסנר, אריה אלדד ויצחק אהרנוביץ' (פ/4066/17).

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בניסן התשס"ט - 1.4.09

[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694.

[2] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] 12, עמ' 284.