Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

ראשי חוקים הצעות חוק של מאבק בפשיעה והגברת הסדר הציבורי הצעת חוק העונשין (תיקון - מרמה והפרת אמונים) התש"ע-2009

הדפסה דוא

הכנסת השמונה-עשרה

 

הצעת חוק של  חברי הכנסת                  יוחנן פלסנר

                                                            יריב לוין

                                                                                   

                                                                                              

 

הצעת חוק העונשין (תיקון - מרמה והפרת אמונים) התש"ע-2009

 

החלפת סעיף 284

1.

בחוק העונשין, התשל"ז–1977[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 284, במקום האמור בו יבוא:

 

 

"הפרת אמונים

284.

(א) עובד ציבור העושה, תוך מחשבה פלילית, מעשה לרבות אלה המנויים בסעיפים קטנים (1) – (3) באופן שיש בו כדי לפגוע בערכי טוהר המידות של עובדי הציבור, באמון הציבור בשירות הציבורי, או בפעולתו התקינה של השירות הציבורי, ובכלל זה באינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור או הגוף הציבורי בו הוא נושא משרה או תפקיד (להלן – "הערכים המוגנים"), דינו - מאסר שלוש שנים:

 

 

 

 

 

 

 

(1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור, בהיותו במצב של ניגוד עניינים מהותי;

בסעיף זה "ניגוד עניינים מהותי" – אדם נמצא בניגוד עניינים כאשר לו, לבן משפחתו, לתאגיד שבו הוא חבר, מתעתד להיות חבר בו או מקורב אליו, או לאדם הקרוב אליו אישית או עסקית, יש אינטרס כלכלי נקודתי העלול להיות מושפע ישירות מהפעולה השלטונית, או אינטרס אישי משמעותי אחר, העלול להיות מושפע ישירות מהפעולה השלטונית;

 

 

 

 

 

 

 

(2)  קבלת טובת הנאה אשר ניתנה לו או לבן משפחתו, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין;

בסעיף זה " בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, בן, אח, סב, נכד, וכן בן או בן זוג של כל אחד מאלה.

 

 

 

 

 

 

 

(3) שימוש במידע פנים שלטוני שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו שלא למטרה ציבורית, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכל לשם קידום עניין אישי;

בסעיף זה "מידע פנים שלטוני" – מידע שלא פורסם לציבור, ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או סדרי החזקתו מעידים על החובה לשמרו בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם;

 

 

 

 

 

 

(ב) הגנות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) אישור מראש – מי שעשה פעולה שלטונית באופן העלול להעמידו במצב של הפרת אמונים לאחר שקיבל אישור בכתב ומראש מהיועץ המשפטי לממשלה או מטעמו לעשותה, לא יישא באחריות בשל כך, ופעולתו לא תחשב כעבירת הפרת אמונים.

 

 

 

 

 

 

 

(2) אישור בהעדר תגובה –  מי שביקש בכתב את אישור היועץ המשפטי לעשיית פעולה, מסר את מלוא המידע הרלוונטי, ולא נענה בתוך חודש ימים ייחשב לצורך החוק כמי שקיבל את אישור היועמ“ש. אם לאחר חלוף המועד קיבל המבקש תשובה שלילית, יחול הפטור רק על פעולות שנעשו לפני שהתקבלה התשובה.

 

 

 

 

 

 

 

(3)  אישור גורף –  היועץ המשפטי לממשלה או גורם שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לפי חוק זה רשאי לפרסם, בכפוף לאישורה של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשימה מפורטת של אינטרסים כלכליים אשר לטעמו אין בהם כדי להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור באופן העלול להעמידו במצב של הפרת אמונים; פעל עובד הציבור פעולה שלטונית כאמור בחוק, והאינטרס הכלכלי כאמור נמנה ברשימה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה, לא יישא באחריות בשל כך.

 

 

 

 

 

 

 

(4) פעולה מידית – אם הוכיח עושה הפעולה כי הוא נדרש לבצע את הפעולה בשל דחיפות העניין או כי לא ניתן היה לאשר את הפעולה כאמור בסעיף (א) בשל נסיבות מיוחדות, לא יישא באחריות בשל הפעולה.

הוספת סעיף 284ב.

2.

 (ב) מרמה של עובד ציבור – עובד ציבור העושה מעשה מרמה כהגדרתו בסעיף 414 לחוק, שיש בו כדי לפגוע בערכים המוגנים, דינו -  מאסר חמש שנים;

הוספת סעיף 284ג.

3.

(ג) מרמה ציבורית – עובד ציבור העושה מעשה מרמה ציבורית, דינו – מאסר חמש שנים;

בסעיף זה "מרמה ציבורית" – יצירת מצג שווא בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כלפי עובד ציבור אחר, או מסירת דיווח כוזב לעובד ציבור אחר, לרבות הסתרת מידע שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לעובד הציבור האחר, כאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור האחר במילוי תפקידו.

 

 

דברי הסבר

 

עבירת המרמה והפרת האמונים מסתמנת כאחד הכלים הפליליים העיקריים למלחמה בשחיתות הציבורית. מטרתו של תיקון זה היא להבהיר את מהותה של העבירה ואת גדריה, ולקדם את תכלית המלחמה בשחיתות.

נקודת המוצא של ההצעה טמונה בהפרדה שבין עבירת המרמה לעבירת הפרת האמונים. המצב הקיים, בו שתי עבירות אלה דרות יחדיו באותו הסעיף, יוצר עירוב מין בשאינו מינו. עובד ציבור המבצע מעשה מרמה במסגרת מילוי תפקידו, מעורר שאלות פליליות מיוחדות ונפרדות מהמקרים, שבהם מדובר במעשה של הפרת האמונים בלבד. הפרדת העבירות תתרום להבהרת המצב המעורפל הנוכחי. בנוסף, אפשר יהיה, לאור ההפרדה, להחמיר בענישת הנמצאים אשמים במרמה ולהעמיד את העונש בגינה על חמש שנים (במקום שלוש שנים כיום), לפי חוק שניתנת הגדרה מפורשת לעבירת המרמה בהקשר של עובד הציבור.

אשר לעבירת הפרת האמונים, מוצע להגדיר את העבירה באופן מדוייק, תוך קביעת היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בה.

     יצוין, כי לצד האמצעי הפלילי, קיימים  גם אמצעים משמעתיים ומנהליים, שנועדו אף הם להתמודד עם מצבים בהם פגעו מעשיו של עובד הציבור באמון הציבור, בשירות הציבורי, או בפעילותו התקינה של השירות הציבורי. הצעת החוק נועדה, בין היתר, לחדד את ההבחנה בין מסלולים אלה ולהבהיר את הנסיבות בהן ראוי לעשות שימוש באמצעי הפלילי דווקא. ההפרדה בין עבירות הפרת האמונים והמרמה, הגדרתן באופן מדויק והבהרת היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בהן, קובעים באופן ברור את קו הגבול שבין הדין הפלילי לדין המשמעתי.

            החוק המוצע מגדיר באופן מדויק את עבירת הפרת אמונים. בהגדרה מוצגים שלושה מקרים עקרוניים בהם מתרחשת פגיעה מהותית ה"ערכים המוגנים" להם מחויב עובד ציבור: מעשה שנעשה במצב של ניגוד עניינים מהותי (מובאת בחוק המוצע הגדרה של מצב זה), קבלת טובת הנאה, שימוש במידע פנים שלטוני. לשם יצירת איזון, בחוק המוצע מובאת גם רשימת הגנות היוצרות מכניזם שיגן על עובד ציבור במקרים שמטבעם אין זה ראוי שיהוו הפרת אמונים.

 

 

 



[1] ס"ח, התשל"ז, עמ' 228

 
שאילתותהצעות חוקדיונים בוועדות




לתרומות - בנק דיסקונט, סניף 187 חשבון מספר 21540 ע"ש פלסנר


בניית אתרים קידום אתרים שיווק באינטרנט